הנישואים

נישואים הם אחת החובות החשובות ביותר; כלל זה משחזר את האחדות המקורית של אדם שהכיל בתוכו את העקרונות הגבריים והנשיים ומספק את המשכיות העם היהודי באמצעות ההולדה.

1) כאשר זוג מחליט להינשא, עליהם להתייצב בפני לשכת הרבנות אשר תספק את כל המידע הדרוש לקביעת מועד החתונה ולהנחת היסודות להקמת בית ומשפחה יהודית.

בשלב הכנה זה של הנישואין, ישתתפו בני הזוג לעתיד בקורסים של הקהילה אשר ילמדו אותם על משמעות הנישואין, על דיני אישות, על כשרות, על שמירת שבת וחגים, על הוראת תורה לילדיהם, על טהרת המשפחה (יחסי אישות), על מצוות הצדקה (עזרה לנזקקים).
נורמות אלו מסייעות ליצור את אותה אווירה של קדושה אשר מגבשת את המשפחה היהודית ומבטיחה לה אושר וברכה אלוהית.

בעת הפרסום, על בני הזוג להצהיר כי בכוונתם לחגוג את החתונה בבית הכנסת הגדול ברומא או במקום אחר ועליהם למסור ללשכה למעמד האזרחי בעירייה, בנוסף לתעודות הנדרשות על פי חוק (לידה, אזרחות, רווקות), בקשה ממשרד הרבנות, שניתן לקבל מאותו מקום.

אין לפרסם פרסומים בשבת או בחג יהודי.

2) לאחר קביעת מועד החתונה, לאחר קבלת אישור המצב האזרחי בעירייה, יתייצבו בני הזוג בהנהלת הקהילה ובמשרד הרבנות למסירת מסמכים אלו ואת שמם היהודי. ואלו של ההורים, הנחוצים לכתיבת הכתובה (חוזה נישואין).

3) הכלה תעשה סידורים לקחת את הטבילה במקווה (מרחץ פולחני).

המקווה הוא בריכה המכילה מי מעיינות או מים שבאו במגע עם מי מעיינות או מי גשמים, שנבנה על פי תקנים מסוימים.

כדי לעמוד בכללים, יש לעשות את הטבילה רק במקווה (או, בתנאים מסוימים, במי מעיינות, מי ים וכו'). ניתן לעשות את הטבילה רק לאחר שחלפו לפחות שבעה ימים מתום הווסת.

במהלך הטבילה על האישה לדאוג לא לענוד טבעות או סיכות ראש, לאק על ציפורניה, שפתון או כל דבר אחר המונע מגע עם מים; במהלך הטבילה הפה חייב להיות סגור אך לא חזק.

יש לבצע את הטבילה לפני החתונה.

על פי התורה, חיי המין הם חלק מהותי מהקיום ומהווים חלק מפרויקט הבריאה. מטרת היחסים המיניים, לצד ההולדה, היא גם ליצור חיים הרמוניים כזוג.

לאחר שבעה ימים לוודאות מוחלטת של היעדר איבוד דם, נטבלת האשה במקווה.

לכיבוד הכללים הללו יש, בין היתר, את העובדה שבהימנעות לפחות של 12 ימים בחודש מקיום יחסי מין, בני הזוג מכוונים מלכתחילה לקיים את נישואיהם בצורות אחרות של דיאלוג ותקשורת.

לאחר כל טבילה יש אפוא חידוש של מערכות יחסים עם גילוי מחדש מתמשך של בן הזוג, מה שעוזר למנוע את השינוי בקשר.

הטבילה – פרט לזה שצריך לעשותה לפני החתונה ולעשותה ביום – יש לעשות בערב לאחר צאת הכוכבים.

לפני הטבילה, האישה חייבת להיות נקייה לחלוטין.

את הטקסט על חוקי הטבילה ניתן לבקש מעובדת המקווה.

4) נהוג שאבות החתן והכלה עולים לקרוא בתורה בשבת שלפני יום החתונה.

5) לפני קריאת הכתובה יעניק החתן לרב העושה את החתונה, את הטבעת שנרכשה על ידו שהוא מתכוון לתת לכלה.

לא נהוג ביהודות להחליף טבעות.

הכהן נתון לכמה מגבלות בבחירת הכלה שלו (למשל: הוא אינו יכול להינשא לגרושה או לגיורת).

החתונה לא נחגגת בימים הבאים:

  • ביום שבת;
  • בחגים חשובים ובאמצע חגים;
  • בימי צום;
  • בימים מראש השנה ועד כיפור;
  • בחלק מימי העומר (מתחילת פסח עד וכולל י"ח באייר) ובאלה שמיום י"ז בתמוז עד ט' באב.
דילוג לתוכן