הקהילה היהודית של רומא

אם הפטירה חלה בשבת או במועד, יש לפנות לסוכנות הלוויה מהימנה באמצעות גוי, גם כדי לזרז את זמני הקבורה.
2) לאחר שהמוות התרחש, קרובי המשפחה שנמצאים עם המנוח (הורים, ילדים, אחים/אחיות, בן/בת זוג) יצטרכו להכין את הקריעה, המורכבת, במקרה של מות הורה, בקרע בבגדים בצד שמאל באזור הלב, כל אחד אומר את הנוסח "ברוך… דיין האמת" "ברוך… דיין האמת"

במקרה מוות של קרוב משפחה אחר, קריעת הבגד תעשה בצד ימין.

אם נוכח רב, הוא יצטרך לסייע לבני המשפחה לבצע את הטקס העצוב הזה.

אחרת, אפשר לעשות את הקריעה בבית הקברות מיד לאחר הקבורה.

יש לשמור את הבגדים עם הקריעה עד
סוף היום ה-7 של אבלות (שבעה).

הקריעה לא נעשית בשבת ובמועד.

על הפטירה יש להודיע ​​מיידית לקהילה (טל' 06.6840061 – לא בשבת ומועד).

3) יש לכסות את הגופה, לעטוף אותה בסדין ולהניחה על הקרקע.

מסביב לגופה יודלקו נרות (לא בשבת) ומנורה שתצטרך לדלוק ברציפות עד לסיום יום הקבורה ה-7 בחדר בו חלה הפטירה.

4) המראות יכוסו בחדר בו נמצאת הגופה.

5) מרגע זה מתחילה משמרת המת על ידי בני המשפחה אשר – כפי שהמסורת קובעת – יקראו את התהילים (בעברית או בכל שפה אחרת) עד לרגע ההלוויה.

קרובי המשפחה יוכלו לבקש מהקהילה את הספרים ולקיים את המשמרת בעצמם או לבקש נוכחות של שומר מורשה.

ניכר כי ערכן של תפילות הנאמרות על ידי בני משפחה גדול בהרבה מזה של תפילות הנאמרות על ידי אדם אחר.

6) במשך כל התקופה מהמוות ועד הקבורה, קרובי משפחה הם אוננים ויכולים לדאוג רק למה שצריך להלוויה, בעוד שהם פטורים מקיום המצוות (תפילה, תפילין, ברכת המזון וכו') ולא נספרים למניין.

7) הגוף נתון לרחיצה (טקס רחיצת הגופה) ולבוש בתכריכים (בגד בד לבן שמסופק על ידי הקהילה).

הרחיצה מתבצעת בדרך כלל בבית הקברות, בחדר המיוחד על ידי צוות מיוחד של הקהילה (חברה קדישא).

במקרים מסוימים ניתן לבצע זאת במקום אחר, בכפוף להודעה מוקדמת
והתייעצות עם משרד הרבנות.

8) לאחר ההלוויה מתחילה האבלות שנמשכת 7 ימים (יום הקבורה נחשב כבר היום הראשון והיום השביעי מסתיים לאחר תפילת שחרית).

האבלים (הורים, ילדים, אחים או בן זוג של הנפטר) אינם רשאים לעבוד בשבעת ימי אבלות.

עם החזרה מבית העלמין יצטרכו לאכול את סעודת האבלות שתובא במתנה על ידי משפחה יהודית אחרת, הסועדים ישבו על הרצפה או על ספסלים נמוכים.

ארוחה זו מורכבת מלחם, ביצים קשות, מלח וקפה; יש מי שמוסיפים זיתים וביסקוויטים. האבלים אינם יכולים לשבת ליד השולחן, אלא חייבים לאכול בישיבה על השרפרפים במשך כל שבעת הימים למעט שבת, שבה הם יכולים לשבת כרגיל ליד שולחן האוכל.

אם הפטירה התרחשה בסמוך לפסח, שבועות, סוכות, ראש השנה וכיפור, ספירת ימי אבלות משתנה: לכן יש צורך לפנות ללשכת הרבנות כדי לברר את השינויים הצפויים.

9) האבלים אינם מניחים תפילין ביום האבל הראשון.

10) האבלים אינם יכולים להתגלח במהלך 30 הימים שלאחר הקבורה; ולהורים, הזקן יכול להתגלח החל מהיום ה-31 ורק בבקשה דחופה של בן זוג; תקופת 31 הימים אינה מצטמצמת גם אם יש חג.

11) ביום השביעי, בשלושים ושנים עשר חודשים לאחר הקבורה, ילכו האבלים לבית העלמין לאמירת תפילות על קברו של קרוב המשפחה שנפטר.

טוב שיהיה מניין בבית העלמין, כדי שיהיה אפשר לומר קדיש.

12) את הקדיש אמורים להיאמר ע"י האבלים בשנת אבלות, בתפילת שחרית וערבית.

יש הטוענים שאמירת הקדיש נפסקת בתחילת שלושת השבועות הראשונים של החודש ה-12. ניתן לבקש מהקהילה להזכיר את שם הנפטר במשך כל שנת האבל במהלך התפילות היומיומיות.

13) הקבורה יהודית נעשית מתחת לקרקע.

חל איסור מוחלט על פי ההלכה היהודית להדביק תצלומים, פסלים ותמונות אחרות על מצבות.

14) במהלך שנת האבל אין להשתתף או להשתתף במפגשים חברתיים או בידור.

במקרה של מסיבות משפחה או חברים, רצוי לפנות ללשכת הרבנות לברר כיצד לנהוג.

15) המשתתפים בהלוויה והמבקרים בקברים בבית העלמין חייבים בכיסויי ראש.

בשבתות, חגים חשובים, מועדים, ראש חודש, חנוכה ופורים, בית העלמין סגור למבקרים.

הקהילה זמינה לתת למשפחות כל עזרה והסבר, לנחם אותן ולהיות קרובה אליהן.

הקהילה הוציאה ספר "כללי אבל יהודים" שניתן למשפחות שכולות וניתן לבקשו גם בלשכת הרבנות.

יום השנה

יום השנה הראשון חל בדיוק 12 חודשים יהודיים מיום הקבורה.

ימי השנה הבאים נופלים בדיוק ביום הפטירה, תמיד לפי לוח השנה היהודי.

אם אירעה הפטירה בחודש אדר בשנה מעוברת (עם שני אדר), יחול יום השנה, בשנה מעוברת, בתאריך של שני אדר בו אירעה הפטירה ובשנה הרגילה באדר היחיד; אם זה התרחש בשנה רגילה זה תמיד ייפול באדר שני או באדר היחיד.

נהוג לעשות למוד (לימוד)
לרגל יום השנה.